בני זוג רשאים לערוך צוואות הדדיות, שמסתמכות האחת על השניה. ניתן לבצע זאת במסמך אחד או בשני מסמכים נפרדים. אפשר לצוות לבן/בת הזוג או לאדם אחר, אפשר לקבוע הורשה של יורש אחר יורש באופן משותף.
לדוגמה במות האיש יעבור עזבונו לבת-הזוג ובמותה – יעבור החלק שירשה בעזבונו לילדיהם בחלקים שווים. וההיפך יירשם בצוואת האישה.
מה קורה כאשר אחד מבני הזוג מבקש לשנות צוואה הדדית?
יש לבחון:
- מתי נערכה הצוואה ההדדית האם לפני התיקון לחוק בשנת 2005 אשר מתבסס על חזקת ההסתמכות או אחרי התיקון לחוק.
- מתי מבקשים בפועל את ביטול צוואה הדדית בחיי בן הזוג השני או לאחר מותו.
- האם בן הזוג השני עדיין כשיר לערוך צוואה חדשה.
ביטול צוואה הדדית שנערכה אחרי התיקון לחוק הירושה ב-2005
אם הביטול נעשה בחיי שני בני הזוג –
-
- ניתן לבטל כל עוד מבקש הביטול מוסר הודעה בכתב על ביטול הצוואה לצד השני.
- עם מסירת ההודעה בכתב אז בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים.
- אם לא תהיה מסירת הודעה בכתב הצואות יוותרו בתוקפן.
ביטול צוואה הדדית כשבן הזוג הפך לחסוי –
על פי הפסיקה, במידה ובן הזוג השני הפך לחסוי והוא בלתי כשיר לערוך צוואה חדשה מטעמו, אזי לא ניתן לשלוח לו הודעה ולהודיע לו על ביטול הצוואה ההדדית, ואף לא ניתן לשלוח לאפוטרופוס מטעמו כי צוואה הינה מסמך אישי, ועל כן בסבירות גבוהה יאלץ מבקש הביטול יהיה רשאי לבטל רק בתנאי שלא יזכה ברכוש מכוחה של הצוואה הדדית שנערכה קודם לכן, בהתאם לעקרונות שבתיקון.
אם הביטול נעשה לאחר מות אחד מבני הזוג, יש לבחון אם חולק העזבון של בן הזוג הנפטר –
כל עוד לא חולק העיזבון – בן הזוג חייב להסתלק לטובת כל העזבון כולו (לא לאדם ספציפי), ז"א לוותר על כל חלקו בעזבון.
לאחר חלוקת העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים מחויב להשיב לעזבון את כל שירש לפי הצוואה ההדדית לעיזבון, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – ישיב את שווי המנה או החלק בעיזבון שירש.
ניתן לקבוע בצוואה הדדית מראש אפשרויות אחרות לביטול הצוואה בהתאם לרצון בני הזוג, אולם לא ניתן לוותר על הזכות לביטול הצוואה בחיי שני בני הזוג.
ביטול צוואה הדדית שנערכה לפני התיקון לחוק הירושה ב-2005
אין כל מניעה לבטל צוואה הדדית ולערוך אחרת במקומה, ללא מתן הודעה לבן הזוג האחר.
כך רשאי בן הזוג לבטל את צוואתו, מבלי שבן הזוג האחר ידע על דבר הביטול, ועדיין להנות כזוכה בצוואה ההדדית של בין הזוג האחר, מתוך הנחה שלא היתה קיימת הסתמכות בין הצוואות, אלא אם הוכח אחרת.
