לפי חוק הירושה מי שאומץ כדין יורש את ההורה המאמץ כדין, כאילו היה ילדו; והמאמץ יורש את המאומץ כאילו היה הורהו.
בנוסף, לפי חוק הירושה, אין ניתוק לעניין ירושה ביחסי ההורות של המאומץ עם הוריו הביולוגים, מכאן יוצא שילד מאומץ (וצאצאיו) יכולים לרשת, גם את הוריו הביולוגיים ואף את קרוביו הביולוגיים האחרים, ולא רק את ההורה המאמץ.
לעומת זאת, ההורים הביולוגיים, הורי הוריו וצאצאיהם לא יכולים לרשת את המאומץ.
קשר ירושה זה נקבע כחד- צדדי בלבד, כך שהקרובים הביולוגיים לא זכאים לירושת המאומץ.